סלכה.

- עיר בקצה גבול המזרח של ארץ הבשן' מערי ממלכת עוג' שירשו שבטי ישראל ( דבי ג'י ; יהוי יב'ה ; יג'י א . ( נחשבה לנחלת חצי שבט מנשה . בדה"א ה'יא' נאמר' שבני גד ישבו בארץ הבשן עד סלכה' וכי כולם התייחשו במפקד שנערך בימיהם של יותם וירבעם בי ( פסי יז . ( מקובל לזהות אתסלכהבצלחיד הנמצאת בקצהו הדרומי מערבי של הר חורן ( גיבל א דרוז ' ( שנוהגים לכלול אותו בתחום ארץ הבשן . נות חולק על הרחבה זו של תחום ארץ הבשן' ומשום כך אין לדעתו לזהות את סלכה בצלח'ד . אבל אין נימוקיו מספיקים . השם סלכה מובא על פי רוב בשבעים ואצל אבסכיוס ( אוני ' 154 שוי ' 156 ; 15 שוי ' ( 2 בצורה : , TeXxo ? ולפעמים בשיבושים של צורת יסוד זו . בכמה מן הצורות המשובשות חסרה £ בראש השם כיון שבכתובים אלה באה לפני השם התיבה ecoq ( עד . ( הוראת השם עדיין לא נתבררה . ע"ע בשן . שווארץ , תבואות הארץנ , רס ; פרס , ארץ ישראל , אנצ' ד , ; 669 אהרוני , ארץ ישראל , ; 102 ז . קלאי , נחלות שבטי ישראל , ירושלים תשכ"ז , 230 p" 1 idem , BBLA = ZDPV 68 ( 1949 ) , 2 , 9—16 ; idem , Josua , 71 BOREE , AOP , 38 ; ABEL , GP 2 , 440 ; M . NOTH , PJB 37 ( ...  אל הספר
מוסד ביאליק