נמר.

- חיה טורפת המוזכרת במקרא ליד האריה ( יש' יא'ו ; יר' ה'ו ; הוי יג'ז ; שה"ש ד'ח ' ( הזאב ( יש' יא'ו ; יר' ה'ו ; חב' א'ח ) והדב ( הו' יג'ז . ( הנמר נמנה על משפחת החתוליים . ( Feiidae ) בארמית מקראית נמר ( דנ' ז'ו ;( וכיוצא בו בתרגומים הארמיים ובלשונות הקרובות . בשבעים 7 tdp 8 a ^ iq ( ברדלס ' ( ובוולגטה pardus ( ליאו פרד . ( אין התרגומים יכולים לסייע בזיהוי הנמר שבמקרא' שכן הוברר שלא הבחינו בין המינים השונים' וכיוצא בזה מצינו גם בערבית וביוונית . ברם' השימוש בשורש נמר ( בערבית' בלשון חכמים' בארמית נוצרית ועוד ) במשמעות מנומר' בעל נקודות' אפשר שיש בו כדי ללמד שהנמר אינו הטיגריס בעל הפסים ; מה גם שאין כל סימנים שיעידו על מציאותו של הטיגריס בארץ ישראל ובסביבותיה בזמן מן הזמנים . על מציאות נמרים בארץ ישראל בתקופות קדומות מעידים גם שמות המקומות נמרה ( במי לב'ג ' ( בית נמרה ( במי לב'לו ; יהוי יג'כז ) וכן מי נמרים ( ישי טו'ו ; ירי מח'לד . ( מקובל הזיהוי של הנמר בליאופרד . ( Panthera pardus ) צבע פרוותו אפור צהוב ( מצויים גם פרטים בעלי פרוה שחורה ' ( גבו וצדדיו מנומרים בחברבורות ( ירי יג'כג ) ש...  אל הספר
מוסד ביאליק