יגאל שוורץ א אהרן אפלפלד התחיל את דרכו הספרותית כמשורר . בשנים 1959-1952 פרסם עשרות שירים בכתבי עת ובעיתונים שונים . ברבים מהשירים נגע באזורים טעונים מאוד געגועיו-. לאמו שנרצחה לפני פתח ביתה , ואהרן בן השמונה שמע את צעקתה האחרונה ; קטעי זיכרונות מילדותו המוקדמת , שעולה מהם אווירה פסטורלית הטעונה באימה קיומית חריפה — כנראה , משום שהגעגועים לאותם ימים רחוקים הוכתמו בחוויות שעברו עליו בתקופת השואה ; פיסות נוף , צלליות של איכרים ואיכרות והבזקים של מראות קשים , שנטבעו בזיכרונו בארבע שנות שיטוטיו במרחבים הפוריים והפרועים של אוקראינה במהלך מלחמת העולם השנייה ועוד . לאחר זמן התכחש אפלפלד לשירים הללי : במקום אחד כינה אותם "יבבות של בעל חיים , "פצוע במקומות אחרים טען שאלה היו "גמגומי שירה" ו"גמגומי בוסר , חסרי כל . "חשיבות ואולם למי שעוסק במכלול סיפוריו של היוצר , ובמיוחד בזיקה הסבוכה העולה מהם בין עדות לסיפור מהווה חטיבת השירה מקור חשוב . כך משום שבעוללות יצירה אלה נוצקה התבנית שתשמש לאפלפלד מסד צורני והגותי למפעלו הספרותי הגדול במהלך ארבעים השנים הבאות . לתבנית הזאת שני מאפיינים בולטים : מבני ...
אל הספר