וכל תא חזי שבזוהר הוא לשון עיון שצריך לעיין היטב בפסוק או בעניין שאומר , באיזה בחינה אשר מדבר , באיזה מדה או עולם מדבר . לדברי רצ”ה , בכל מקום שבו הזוהר פותח באמירת “ תא , ”חזי יש להפנות את תשומת הלב הפרשנית לכיוון מסוים - לחקור באיזו בחינה , באיזו מידה ובאיזה עולם עוסק הטקסט . כפי שראינו לעיל , כבר רח”ו הפנה את הלומד לשאול את השאלה “ באיזו . ”בחינה אולם , נראה שלדעת רצ”ה חקירה זו היא הבסיס לדרך הפרשנות הקבלית . יש להסב את תשומת הלב לכך שפעמים הצורך לזהות היטב “ באיזה עולם ובאיזו בחינה” משמש את רצ”ה דווקא להתחמק ממחויבות לפרשנות של הזוהר . הדברים אמורים בהתייחסותו של רצ”ה לחישובי הקץ סביב שנת ת”ר . כשהוא מעוניין לערפל את החישובים הללו , הוא משתמש בטיעון הבא : דע לך אחי ידידי שאין בנו ואתנו יודע דברי הזוהר הקדוש ובעלי הש”ס , תנאים ואמוראים הקדושים , באיזה עולם הם מדברים ובאיזה בחינה שבכל עולם . ואם אנו רואים שכמה קצים עברו ... לא ברור אם הדברים הללו אמורים אך לצורך אפולוגטיקה מול חישובי הקץ או שיש כאן ספקנות מהותית ביחס ליכולתנו הפרשנית . אולם כיוון שבדרך כלל רצ”ה דווקא קורא להשקיע מאמץ...
אל הספר