ראו נא כיצד הכול משיב אותנו ללא הרף אל האפקטים הנפשיים שדיברתי עליהם , ולהבנה עד כמה המוזיקאים שאינם מתייחסים לעוצמת הצלילים אלא מההיבט של פעולת האוויר והרטטת המיתרים רחוקים מלעמוד על מקור כוחה של אמנות זו . ככל שהם מקרבים אותה לרשמים פיזיים טהורים כך הם מרחיקים אותה ממקורה ומעקרים ממנה יותר את האנרגיה הראשונית שלה . משנוטשת המוזיקה את הטעמת העל–פה ודבקה ֵ אך ורק בחוקי ההרמוניה , היא הופכת רעשנית יותר לאוזן ונעימה פחות ללב . היא כבר חדלה לדבר , עד מהרה היא לא תשיר עוד , ואז , עם כל האקורדים שלה וכל ההרמוניה שלה , לא תהיה לה עוד כל השפעה עלינו .
אל הספר