ז על הפרוזודיה המודרנית

מעולם לא שמענו על לשון מצלולית והרמונית , המדוברת בצלילים [ עיצורים ] ובתנועות במידה שווה . אם מדמים שניתן למלא את מקום ההטעמה [ החיה , המדוברת ] בסימני טעם , הרי זו טעות : אין ממציאים את הטעמים אלא כאשר ההטעמה [ הזאת ] אינה קיימת עוד . יתר על כן : אנו סבורים שיש טעמים בלשוננו , * כמה מלומדים [ הכוונה לדו מרסה — Du Marsais — מחבר הערך " הטעמה" באנציקלופדיה של דידרו ] מדמים לטעון נגד הדעה הרווחת ונגד הראיה השאובה מכל כתבי היד הקדמונים , שהיוונים הכירו והשתמשו ַ• כתב בסימנים הקרויים טעמים , והם מבססים את השקפתם על שני קטעים שאביא להלן , למען יוכל הקורא לשפוט על מובנם האמיתי . הרי הקטע השאוב מקיקרו , במסה על הנואם שלו , ספר ג , פרק : 44 " לאחר העבודה הדקדקנית הזאת בא הריתמוס והעיצוב ההרמוני של הפסוק , עניינים שאני חושש , קטולוס , שמא ייראו לך ילדותיים . משהו מקביל לטורי שיר , משמע מין מספר = ] יסוד כמותי , קציבה קבועה של הטעמות , [ צריך למעשה להימצא , לפי רבותינו הקדמונים , בסוג הפרוזה הזה שאנו עוסקים בו . נקודות ההפסקה שנקבעות לא על ידי הנשימה , על ידי קוצר הנשימה או על ידי ובאמת אין לנו...  אל הספר