צמחים כמקור להפקת שמנים רפואיים וקוסמטיים

בתרבות הרפואית בימי הביניים היו מוכרים עשרות מיני צמחים שמהם היו מפיקים שמן לרפואה ולתמרוקים . וכבר הזכרנו קודם את שמן 261 שמואל ב ג , טז ; שם טז , ה ; שם יז , ידו ; שם יט , יז ; מלכים א ב . ח . 262 על זיהוי בחורים עם אבו דיס ראה גרן , ד , עמ' . 108-106 על הצעות זיהוי אחרות ראה . "בחורים" הכפר בית אבודיסון נזכר גם בכרוניקות של נזירי מדבר יהודה מן מאה השישית . ראה שוח ץ , חיי אבתימיוס , 54 עמ' ; 76 שם , חיי סבאס , 39 עמ' . 130 האנפאק . מלבדו מציין אלתמימי עוד שלושה צמחי בר שמהם הפיקו שמן . האחד הוא שיח הקדה השעירה ( Calycotome villosa ) הנפוץ מאוד באזור ההר הים תיכוני בארץ , שתיאורו ותיאור תכונותיו הובאו בחיבורו של אבן אלביטאר , בערך "דהן נואר אלקנדול" שמן" ) פרח . ( "המנורה וכך נכתב שם : זה שמן פרחי עץ , הנקרא באלשאם אלקנדול , והם עצים גדולים בעלי קוצים חדים המסודרים על גבעוליו וענפיו [ נראים ] כמו קוצי אם ע'ילאן = ) מין שיטה . ( Acacia — [ הצמח ] צומח לרוב בהרי ירושלים והוא מוציא פרחים בחודש אדר בצבע צהוב ... ויש אשר מלקטים פרחים אלה מעציו ... בהמשך מתאר אלתמימי בהרחבה את אופן הפקתו ש...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן