מלבושים.

— נא ] תיבת מלבוש באה במקרא בשבעה כתובים ( מל"א י ' ה ; מל"ב י ' כב ; ישי סג'ג ; יחי טז'יג ; צפי א'ו ; 1 איוב כז'טז ; דה"ב ט'ד ) והיא מציינת עתים את פרטי הלבוש בכללם' ועתים את החומר שממנו נעשו . להוראת חפץ שאדם לובש משמשות במקרא דרך כלל המלים לבוש' בגד ואף סות ( ברי מט'יא . ( מהכתוב בוי' יא'לב' למדים אנו שאין בגד אלא לבוש עשוי אריג ( והשווה סנהי צ'ב . ( צירופי לשון' שבאות בהם המלים בגד ולבוש' מורים על סוגי לבוש למעמד מיוחד או למסיבות מיוחדות' כגון לבוש מלכות ( אסי ו'ח ' ( בגדי שרד ( ע"ע ; שמי לט'א ;( בגדי אבל ( שמ"ב יד' ב ' ( בגדי אלמנות ( בר' לח ' יד ' ( והשווה גם צירופים ציוריים' כגון : בגדי נקם ( יש' נט'יז ) או בגדי ישע ( שם סא'י . ( מכלול הבגדים שאדם לובשם כרגיל נקראים ערך בגדים ( שופ' יז'י ;( מספר מסוים של הללו שאדם מחזיק בהם' כדי שיוכל לשנות מלבושו' נודע בשם חליפות בגדים ( שופ' יד'יג . ( מושגים כלליים הם כנראה אף כסות ( שמ' כא'י ; איוב לא' יט ; ועוד ) ותלבושת ( יש' נט'יז . ( בגדים שאדם ( זכר או נקבה ) לובש מכונים במקרא גם מדו , מדר ( וי' ו'ג ; תה' קט'יח ; והשווה מדיו' שופ' ג'טז ;...  אל הספר
מוסד ביאליק