מחנה.

— נא ] השם מחנה מציין במקרא את מקום חנייתה של חבורת אנשים ומכאן באו לקרוא בשם מחנה גם את החבורה עצמה . בייחוד משמש השם מחנה לציין מקום חנייתו של צבא ואת הצבא עצמו , כגון : ויעמדו איש תחתיו סביב למחנה וירץ כל המחנה ( שרפי ז'כא . ( בשם זה נקראו גם מקום חנייתם של הולכי דרך וההולכים גופם ( ברי לג , ח . ( בפיניקית' בכתובת אחירם מגבל' משמש השם בצורת מחנת בהוראת צבא , ומן הפיניקית הושאל השם לארמית , והוא בא בכתובת זכר מלך חמת ( ע"ע חמת ) בצורות מחנת ומחנות . בתיאור צבא ישראל , שבמגילת מלחמת בני אור דף ג , שו' , 13 מדובר על ראשי המחנות ובמכתב שנמצא במערת מורבעאת מכונה ישוע בר גלגולא שר צבא של בר כוסבה בתואר ראש מחניה . ויש להשוות לכאן את התואר רב מחנת המשמש בכתובת פונית בתרגום התואר הרומי . consul בציורים מצריים מתואר מחנה הצבא המצרי , שחנה בסביבות קדש שעל יד נהר ארנת . תבניתו מרובעת וארבעה פתחים לו ; באמצעיתו משכן המל ך וגדוליו והוא מוקף מחיצה . בציורים אשוריים מצויר המחנה על פי הרוב בתבנית עיגול מבוצר שמגדלים ניכרים בו ובשני פתחיו שערים , אבל יש גם ציורים אשוריים , שבהם צורת מרובע למחנה .  אל הספר
מוסד ביאליק