מגוג.

— אחד מבני יפת ( ברי י ' ב ; דה"א א'ה ' ( והוא גם שם עם או ארץ . ארץ המגוג נזכרת ביחזקאל לח' בנבואה שהוא אומרה אל גוג ארץ המגוג ( פסי ב . ( ביתי לט'ו , נאמר : ושלחתי אש במגוג וביושבי האיים לבטח ( בשבעים : גוג במקום מגוג . ( מתוך שמגוג נזכר בלוח העמים כאחד מבני יפת ( ע"ע ) ובנבואה שביחזקאל יחד עם משך ותובל' נראה שהמכוון לארץ או לעם שבצפון' אבל נחלקו הדעות בדבר זיהויו המדויק . יש אומרים שהוא מושג גיאוגרפי ' והוא ארץ גוג ; באכדית , matGugu ונתהוותה צורה זו מן הקריאה של השם Gugu יחד עם הדטרמינטיב 'mat שמשמעו ארץ' ונת קצרה למגוג ; וע"ע גוג ושם גם דעות אחרות על פירוש השם . אולברייט משער שמגוג הוא כינוי אתני המורכב מן היסודות מננד [ T : - וגוג' דהיינו מי"ם של מנד T : - שבשם אמן מנד ' T : I T \ שהוא הכינוי האכדי לברברים שבצפון' בצירוף גוג שהוא שם עם ( ע"ע גוג ;( ולדעת ון דן בורן מגוג הוא שיבוש של המקדן = ) המוקדוני ' ( ואין דבריו נראים . בתקופת בית שני נשאר עוד זכר קלוש לאפיו של השם מגוג כמושג אתני ( כך' למשל' בחזון הסיבילות ג' שוי 319 ואילך' . ( 512 במשך הזמן איבד השם מגוג את משמעויותיו האתנ...  אל הספר
מוסד ביאליק