מאזנים.

— נא ] המאזניים נזכרים במקרא פעמים הרבה ? שקילה ממש במאזניים נזכרת ביר' לב'י ' ששם מסופר טל שקילת כסף במאזניים בשעת משא ומתן של מסחר ; ביחי ה'א' שמסופר שם שנצטווה הנבי א להשתמש במאזני משקל בשעת עשיית מעשה סמלי . בוי' יט'לו' באה אזהרה להשתמש לשקילה במאזני צדק ובאבני צדק . פעמים הרבה במקרא נזכרו המאזניים והשקילה במאזניים כקנה מידה ליושר ומוסר' למדידת רגשות' ועוד ( ועיין להלן . ( באוגריתית בא השם בצורת מזנם . במגילת ישעיהו א' ' ליש' מ'יב : מוזנים' ודאי מן השורש וזן' בערבית וזב , שפירושו לשקול' וזנ — להיות כבד . השורש כנראה חמי שמי ' והשווה במצרית / 7 v 7 'wdn כבד . האל"ף של מאזנים נוספה על ידי אטימולוגיה עממית' שגזרה את המלה מלשון אזן = כלי . לפי טור סיני אין הביטוי : שחק מאזנים' ובמג' ישעיהו : 'א מוזנים' מכוון למאזני משקל אלא לשחקי העננים' ומזנים הוראתה עננים' על פי מןן' הערבי ' שהוראתו : עננים .  אל הספר
מוסד ביאליק