למודים.

— ביש' ח'טז' נאמר לנביא : צור תעודה חתום תורה בלמודי . רוב הפרשנים פירשו מלה זו במשמעות תלמידים וחניכים ועניינו של הכתוב כך : הכנס את התורה בלבות התלמידים , שתהא נשמרת שם' וכן ; Liga testimonium , signa legem in discipulis meis : V / 7 ואילו השבעים : , rdv vdfiov TOV jufj jua & eiv tore ( pavegoi eaovrai 01 o < pQayiC 6 / ievoi ות"י : טר סהדותא לא תסהיד בהון ארי לא מקבלין חתום וטמר אורייתא לא צבן דילפון בה — הולכים אחר דרשה המרחיבה את דברי הכתוב . אבל אין דברים אלו יוצאים ידי הלשון והעניין . ונראה שהמלים תורה ותעודה כוונתן לנבואה לעתיד , שלא תתגשם אלא לאחר ימים רבים , ועל כן מצווה הנביא לשמור אותה בכתב ובתעודה צרורה וחתומה . תעודה כזו היו צוררים בחוטים' כנהוג בתעודות גומא בתקופת המקרא' וחותמים אותה בחותם . תעודה כזו נזכרת בלשון דומה בס' איוב : חתום בצרור פשעי ותטפול על עווני ( איוב יד'יז ' ( ומכאן אנו למדים שהתעודה הצרורה והחתומה היתה נקראת בקיצור צרור' וגם הצירוף צרור החיים ( שמ"א כה'כט ' ( כוונתו לספר החיים . החוטים שקשרו בהם את הצרור הם שנקראו למודים' כשימושה של אותה תיבה בלשון התנא...  אל הספר
מוסד ביאליק