כתבת קעקע.

— איסיי כתובת קעקע בא במקרא בתוך כלל איסורי מנהגים שהיו נפוצים בקרב עמי המזרח : וזו לשון הכתוב : וכתובת קעקע לא תתנו בכם ( ויי יט'כח . ( לפי הפירוש המוסכם הכוונה לחקיקת סימנים בגוף האדם' שהוא מנהג נפוץ בכל העולם ומקובל במיוחד על עמים פרימיטיביים . השיטה הטכנית של כתובת קעקע הנהוגה במיוחד אצל בני הגזעים בהירי העור ( בניגוד לשחורי עור הנוהגים לפצוע את עורם לפי דגם ולהניח לפצעים להצטלק ) היא חריטת סימנים בעור ומילוי החריצים בצבע . גם ההלכה התנאית מתכוונת לשיטה זו' שכן אמרו : הכותב כתובת קעקע ... אינו חייב עד שיכתוב ויקעקע בדיו ובכחול ובכל דבר שרושם ( מכות ג'ו . ( בעולם המקרא ובמזרח הקדמון שימשו אותות שנקבעו בגוף האדם סימן לעבדותו : האדון קבע בגוף עבדו אותות'  אל הספר
מוסד ביאליק