2. כרמל.

— מאכל שהוכן מן הדגן ; נזכר שלוש פעמים במקרא . במל"ב ד'מב' הוא חלק ממנת מזון שהובאה לאלישע ולחבורתו . המתנה מכונה לחם ביכורים' והיו בה שני מיני מאכל : לחם וכרמל . בוי' כג'יד' נאסרה אכילת התבואה החדשה לפני הבאת העומר' ואיסור זה חל על שלושה מאכלים שהוכנו מן התבואה החדשה . לחם וקלי וכרמל . בוי' ב'יד' נאמר : אביב קלוי באש גרש כרמל תקריב את מנחת בכוריך . לפי מדרש ההלכה ( מני סו'ב ) מתאר כתוב זה את אופן הבאת העומר ( ע"ע ' ( אבל פשוטו של מקרא מתפרש גם לפי ההנחה שמנחת ביכורים זו היא אחת ממנחות הנדבה שנדונו באותו פרק בס' ויקרא ( כדעת הראב"ע . ( שלושת הכתובים מלמדים שהמונח כרמל קשור במושג הביכורים' כלומר שמאכל זה הוכן דווקה מן הדגן החדש והטרי . ברוח זו נדרשה המלה במנ' סו'ב' כרמל — רך ומל' או ( מדבית ר' ישמעאל' שם' שם : ( כר מלא . בוי' ב'יד' באה בצדו של הכרמל המלה גרש ; ובהמשך ( שם , טז ) מדובר על גרשה של המנחה . גרש מתפרש לפי המלה גריסין שבלשון חכמים' וטעמו : דגן שנטחן לגרגירים גסים . המלה גרש משמשת' לפי מסורת פרשנית המשותפת לתרגום השבעים ולהלכה' הסבר למלה כרמל' דגן חדש גרום ( והיא גם דעתם של ...  אל הספר
מוסד ביאליק