1. כרמל.

— א ) עיר ביהודה שנמנתה בכלל ערי ההר בין מעון וזיף ועם יוטה ויזרעאל ( יהו' טו'נה נז . ( שאול המלך הציב בה יד כששב ממלחמת עמלק ( שמ"א טו' יב . ( כנראה היתה העיר מיושבת בעיקרה משפחות כלב' וכלכלתה על החקלאות ומרעה הצאן במדבר יהודה . אפייני לכלכלת האזור ולתנאי הקיום בו הוא הסיפור על נבל ( ע"ע ) הכרמלי בשמ"א כה . הוא ישב במעון ומעשהו בכרמל' ולו צאן רב שנעריו היו רועים אותם במדבר' ושם היו מוצאים סעד ומגן באותו פרק זמן באנשי דויד שהיו מסתתרים אז עם אדונם באזור זה של המדבר . מכרמל בא גם אחד מגיבורי דויד ושמו חצרו ( קרי : חצרי ) הכרמלי ( שמ"ב כג' לה ; דה"א יא'לז ' ( שנזכר בסמיכות לפערי הארבי ( בדה"י : נערי בן אזבי ) ( וע"ע ארבי ; נערי . ( גרסאות השבעים הן : . Kdo ^ ko ^ X SQ X אבסביוס ( אונ' / ' 92 שוי ' 118 ; 20 שוי , 172 ; 5 שוי ( 20 מזהה את KaQ ^ Xot ; עם הכפר הגדול שהיה קיים בימיו בדרומא' ושמו , XeQfxeX , Xeg / iaXa ובו יישוב יהודי ומשמר חיילים ; כפר זה נמצא מדרום לחברון' בריחוק 10 מילים ממזרח לה . וכנראה הוא מביא ציון זה על שום שהמקום נמצא בסעיף הדרך המזרחית היוצאת מחברון' ואילו הדרך לבאר ...  אל הספר
מוסד ביאליק