כפיס.

— אין לו רע במקרא ובא במאמר סמלי ' המתאר את שוועתם של העצים והאבנים על העוול' כי אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה ( הבי ב'יא ' ( ונראה שהוא כלשון כפס בכנענית ( עיי להלן ) ובארמית ( עיי התרגום הארמי לאסתר א'ו ' ( שעניינו כפת' קשר . הכתוב וכפיס מעץ יעננה אפשר לפרשו בכמה פנים : א ) כפיס מתוך העץ ( מקרבו' כחל ק מן העץ ) יעננה ; ב ) כפים של עץ יעננה ; ג ) כפיס יעננה מן העץ ( מתוך קיר העץ או מעליו . ( לפי תפיסות אלה של הכתוב נתפרש כפיס : א ) קיסם' גזר עץ' לפי התרגום הארמי לכתוב : ושפא מגו מרישא עני ליה' או סיקוס בקורת העץ' הקרוי קשר knot ) וכדומה ) אף בלשונות לעז ( ראב"ע לכתוב ' ( וראיה לפירושים אלה אף מפיסוק הטעמים' שהוא וכפיס / מעץ יעננה . — ב ) קורה ( השבעים' ועיי גם חגי טז'א' אך עיי להלן ' ( מריש' קורת קישור בבניין ( היירונימוס ' ( והבנה זו אינה מתאימה לפיסוק הטע מים' אך ראיה לה מפשר חבקוק לכתוב' התופס את הלשון כפיס מעץ כצירוף של סמיכות "להיות אבניה בעשק וכפיס ע י צה בגזל" ואולי אף מן הכתובת הכנענית ( סלושץ' מסי ' ' ( 569 אשר בה כפס הוא כנראה אומן' שלמלאכתו שייכות  אל הספר
מוסד ביאליק