כסא, כסה.

—בא פעמיים במקרא ( תהי פא'ד : תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו ; משי ז'כ : צרור הכסף לקח בידו ליום הכסא יבא ביתו . ( חז"ל ובעקבותיהם פרשני המקרא פירשו מלה זו על החודש ( ע"ע ' ( כלומר ראש החודש כשהלבנה מכוסה . אבל הכתובות הכנעניות' שהמלה כסא באה בהן בניגוד לחודש ( בכסאם ובחדשםסלושץ' מסי ' 96 שוי ( 12 וגם שימוש המלה כסאה בסורית' הבאה בפשיטתא גם כתרגום הביטוי בחמשה עשר יום לחודש ( מל"א יב'לב ; ועוד , ( מורים שהכוונה ליום מליאת הלבנה' שהוא אמצע החודש . יש שגרסו גם באיוב .-ט'כו מאחז פני כקד , במקום פני כסה' ופירשוהו על הירח' ואין זה נכון . מקור המלה לא התברר . בערבית - ^ משמעו חלק אחרון ^ של דבר' ואולי הוראה זו של חלוקה לחלקים היא עיקר גם בעברית . יום החמישה עשר בחודש היה בימי המקרא יום חג ומנוחה בישראל ונקרא גם בשם שבת' כגון בביטויים שבת וחודש' חודש ושבת' שחודש מכוון בהם לראש החודש ושבת לאמצע החודש' וע"ע שבת . מילונים ופירושים ; ועוד : סלושץ' אוצר' מפתח ; טור-סיני , איוב . 231-230 ,  אל הספר
מוסד ביאליק