- ביטוי זה בא בבר' לה' טז . ויסעו מבית אל ויהי עוד כברת הארץ לבוא אפרתה ; ושם מח'ז : ואני בבואי מפדן מתה עלי רחל בארץ כנען בדרך בעוד כברת ארץ לבוא אפרתה ; מל"ב ה'יט : ויאמר לו ל ך לשלום וילך מאתו כברת ארץ . משמעותו לא נתבהרה כל צרכה' אף על פי שניתן לשערה בקירוב על פי העניין . באכדית בא ביטוי דומה , kibrat irbitti שפשוטו הוא ארבע הרוחות ומשמעותו המורחבת - ממשלה בכיפה באשור ובבבל , אבל אין בו ללמד כלום על הביטוי העברי שמתוך עניינו נראה שאינו מורה על מרחק רב אלא דווקא על מרחק לא גדול . כמה מפרשני ימי הביניים ( כגון דויד בן אברהם' אלפסי רס"ג ' ואחרים ' ( ראו באות כ' של כברת את כ' הדמיון' ופתרו את המלה ברת במשמעות פרסה או מיל ; דעה זו מתאשרת מן האכדית , bem שמשמעותה שעה כפולה' חלק הי"ב של יממה' או מידת דרך של מהלך שעה כפולה כזאת . והואיל ושימשה מידה זו גם לקביעת שיעורים גדולים במידות השמים' נהגו לקרוא למידה של מהלך שעה כפולה בארץ , ber qaqqari ברו של הקרקע' ומכאן הביטוי העברי כברת הארץ' שכנראה הושאל מדרך החישוב שנהגה באשור ובבבל' ופירושו כפרסה רגילה במדידת הארץ .
אל הספר