כברה.

— כלי ניפוי הנזכר בעמ' ט'ט : והנעותי בכל הגוים את בית ישראל כאשר ינוע בכברה ולא יפול צרור ארץ . מתרגום השבעים , ( fox / j og ) התרגום ( ערבלא ' ( ולשון חכמים מסתבר שזהו כלי לבירור התבואה . בבירור תבואה בארץ ישראל היום משתמשים הפלאחים בעיקר בשני כלים . בראשונה בכךבאל הגדול אשר דרך רשתו נופלים גרגרי הדגן על ערמה אחת והפסולת נשארת . אחר כך בא ע'ךבאל הדק' השומר על הגרגירים , ואילו המוץ והעפר עוברים דרך הרשת והכובר מברר באצבעותיו את הפסולת הגסה מתוך הבר . ונראה שמשמעות כברה — הכרבאל הגס' שהרי בו אין הצרור ( אבן קטנה' והשווה שמ"ב יז'יג ) — היינו הפסולת' נופל ארצה . והנמשל בפסוק זה הוא שמבית ישראל יופרשו רק החוטאים' ועי' בפסוק הבא : בחרב ימותו כל חטאי עמי . נפה' כלי הניפוי לקמח' נזכר במקרא רק פעם אחת בפסוק הסתום ביש' ל'כח : להנפה גוים בנפת שוא' ועי' מפרשים . כברות לניפוי התבואה ונפות לניפוי הקמח ולסינון העיסה בתעשיית השכר ידועות במצרים מן הממלכה הקדומה ואילך . צורתן היתה כסלים רדודים ורשתותיהן' בעלות עיניים גדולות או קטנות לפי הצורך' עשויות היו מפצלות קנים' גומא או חילף . 1 , 275 ; G . M . CR...  אל הספר
מוסד ביאליק