כבד.

- נא ] במזרח הקדום נחשב הכבד' שהוא אבר מרכזי בגוף' למקום מושבן של הרגשות' בדומה ללב . באכדית השם , ( kabidu , kabattu ) kabittu שפירושו כבד' משמש גם במשמעות תוך' קרב , בטן ומכאן יצא להורות גם על תחושה' הרגשה . בבחינה זו הוא מקביל לשם = ) libbu לב ) ' בעיקר בביטויים שעניינם הבעת רגשות' כגון : , kabitti nummur מאור הכבד , שמחה' המקביל אל , khud Hbbi חדוות , לבב . הקבלה זו מצויה גם בספרות אוגרית ( כגון לוח : 25 , 11 , v AB תעידד כבדה בצחק ימלא לבה בשמחית ( ירחב כבדה בצחוק יימלא לבבה שמחה . ( בביטויים ציוריים שבלשון העברית , הפגיעה בכבד מסמלת מכה אנושה : עד יפלח חץ כבדו ( מש'ז'כג ;( נשפך לארץ כבדי ( איכה ב יא ;( ועוד . ' לדעתם של כמה חוקרים בא בקצת כתובים במקרא ( בר' מט' / 7 תהי ז'ו ; טז'ט ; ל'יג ; נז'ט ; קח'ב ) השם כבד' כבוד במקום כבד . באחד מן הכתובים הללו ( ברי מט 'ו ) אף השבעים גורסים כבדי era rjnard , 00 «) במקום כבודי . בדיני הקרבנות שבתורה הכבד נזכר בכל מקום עם היותרת ( ע"ע . ( [ ב ] מעשה הראייה בכבד האמור במקרא על מלך בבל ( יחי כא'כו : כי עמד מלך בבל ... לקסם קסם קלקל בחצים שאל בתר...  אל הספר