נאום־ההשבעה של ג'ון פ. קנדי

20 ] ביאנואר [ 1961 אחי בני ארצי : אנו חוגגים היום לא נצחונה של מפלגה , אלא חגה של החירות —המסמל סיום והתחלה כאחת —המציין חידוש ושינוי כאחד . כי נשבעתי לפניכם ולפני אל שדי אותה שבועה רוממה , שניסחוה אבות אבותינו לפני חמישה יובלות וחצי יובל בקי רוב . העולם שונה מאוד עתה . כי הנה מחזיק עתה האדם בידיו , ידי בן תמותה , הכוח לשים קץ לכל צורות העוני האנושי ולכל צורות החיים האנושיים . ואף על פי כן , אותן אמונות מהפכניות שלהן נלחמו אבותינו עדיין הן שנויות במחלוקת סביב כדור הארץ —האמונה שזכויות האדם לא בחסד המדינה אלא מיד אלוהים הן באות . חלילה לנו משכוח היום , כי אנו יורשיה של המהפכה הראשונה . תצא נא הבשורה מזו השעה ומזה המקום לידידים ומקנאים כאחד , כי הלפיד עבר ליד דור חדש של אמריקנים — ילידי הארץ הזאת , מחוסנים במלחמה , למודי משמעת שלום קשה ומר , גאים על מורשת אבותינו — ואין רצונם לראות או להרשות ביטולן האיטי של אותן זכויות אנושיות שבהן נתקשרה האומה הזאת מעודה , ובהן אנו קשורים ועומדים היום , מבית ומחוץ במלוא עולם . תדע נא כל אומה , בין היא מבקשת טובתנו ובין רעתנו , כי נשלם כל מחיר , נישא ...  אל הספר
מוסד ביאליק