[ א ] הקשרים שבין צרפת לאשכנז , שעמדנו עליהם בימי רבנו תם , נמשכו גם בימיו של הר"י הזקן . מצאנו את תלמידו , ר' אליעזר מטול , מרביץ תורה באשכנז . גדול היה גם מספר התלמידים מאשכנז , שנהרו לבית מדרשו של הר"י ולישיבות תלמידיו , בעלי התוספות הגדולים שבצרפת . תלמידים אלה , וגם רבים מבני דורם , שלא היו תלמידיו של הר"י , המשיכו בחיבורן של תוספות כדרך הר"י ותלמידיו הצרפתים , אלא שהולד ומסתמן הבדל חשוב בין חכמי אשכנז לבין חכמי צרפת . עיקר פעולתם הספרותית של חכמי צרפת היה חיבורן של תוספות , ואילו לספרי פסקים נודע רק מקום שולי ; לעומת זה , אצל חכמי אשכנז נעשו ספרי הפסקים עיקר והתוספות טפל להם , אם כי גם בספרי הפסקים השתלטה דרך הלימוד והדיון המקובלת בתוספות . התקופה שבין 1200 לבין 1500 ידועה בתולדות המשפט הגרמני כ'תקופת ספרי המשפט . ' ספרי משפט אלה אינם ספרי חוקים ואינם פרי חקיקה רשמית , אלא הם סיכומים פרטיים של המשפט הנהיג , וסיכומים מעין אלה יש למצוא גם בספרי ההלכה של הפוסקים באשכנז . הם לא השתלטו על בעיית סידור חומר ההלכות וגם לא עשו כל מאמץ שיטתי בתחום זה , אלא הסתפקו בדרך כלל במסגרת הנתונה ש...
אל הספר