ישועה.

-המקרא' מקום שהוא מתאר את הטוב שיעשה ה' עם עמו באחרית הימים' הוא נוקט לשונות כגון ישועה' פדות' גאולה ודומיהם . כל הלשונות הללו שאולים מחיי יום יום' ומשמעותם בנבואות שלעתיד לבוא אינה מתבררת רק מתוך עניינם המוחשי בהווה . דרך משל' המלה גאולה משמשת גם בשחרור העבד מיד אדוניו ( ויי כה' מח נד , ועוד ; וע"ע גאולה ' ( ואילו עיקר טעמו של השורש ישע — השכיח ביותר והחשוב ביותר שבלשונות הציפייה לאחרית הימים - הוא הצלת האדם ממצוקתו . פעמים המציל אינו אלא אדם' המושיע את חברו מעושק ( שמ' ב'יז ; דבי כח'כט ' ( מחרפת רעב ( שמי'ב יד'ד ) או מאונס ( דב' כב'כז . ( במקראות שאינם מכוונים לעתיד לבוא הישועה משמעותה על פי רוב הצלה מלחץ אויב' ובייחוד כשעת הקרב . יואב אומר לאבישי : אם תחזק ארם ממני וון : תה לי לישועה ( שמ"ב י יא , ( כלומר : תבוא לעזרתי ותעזור לי לנצח ( כיוצא בזה ' שופ' ח'כב ; שמ"א כג'ב ; ועוד . ( הסומך על גבורתו אומר שידו הושיעה לו ( שופ'ז'ב ; שמ"א כה'כו ; ועוד . ( אבל האדם מישראל אינו סומך על כוחו' שהרי שקר הסוס לתשועה ( תה' לג'יז , ( וחרבו של אדם לא תושיענו ( תה' מד'ז . ( מושיעם של ישראל הוא ה' ' ...  אל הספר
מוסד ביאליק