יער.
מתוך:
אנציקלופדיה מקראית : אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו - ג : חבב - יתת
>
ג חבב-יתת
>
אות יוד
- נא ] ברוב המקראות המלה יער משמעותה ברורה כפי שהיא משמשת בספרות המאוחרת ובלשוננו היום : מקום שצומחים בו עצים מרובים ; כגון : עצי יער ( ישי
אל הספר