יום, ימים.

-המלה יום , שעיקר משמעותה במקרא , בתמורתה בשאר השפות השמיות , זמן אור השמש שכיממה ( והשווה כחבשית יום במשמעות שמש , ( מסמנת כביתר השפות גם את היממה כולה , וע"ע יום ולילה . אף על פי שהמלה שעה אינה באה במקרא , ואף אין בו מלה אחרת מקבילה לה' אפשר להניח שנהגה בישראל הקדום חלוקת היום בפני עצמו וחלוקת הלילה בפני עצמו לשנים עשר זמנים כל אחד' כמנהג מצרים' ולא לשש ושש שעות כפולות כמנהג בבל ; ויש י רמז להנחה זו במעשה מעלות אחז שבהן הלך הצל אחורנית ( במשך אור היום ) עשר מעלות ( מל"ב כ'יא ' ( משמע שמספר המעלות מרובה על עשר . המלה יום באה במקרא בצירופי לשון מרובים' המורים על תפקידו של היום או על מועדו בשנה ובחודש ( כגון ! יום השבת' יום צום' יום הכסא' וכיו"ב ' ( או על מאורעות בחיי אדם ( יום אוולד בו' יום הולדת את פרעה' יום המוות ) ועל ' מאורעות היסטוריים ( יום יזרעאל' יום מדין' ועוד ' ( ומתוך צירופים כאלה יצאה המלה יום לשמש גם לבדה במשמעות יום הלידה או יום הפורענות' כגון : ויקלל את יומו ( איוב ג'א ' ( ויודעיו לא חזו ימיו ( שם כד'א . ( המלה יום' בשימושן הדומה של מקבילותיה בכל השפות' ובפרט של האכדית u...  אל הספר
מוסד ביאליק