יהלם (בכמה כ"י יהלם).

— שמ האבן השלישית בטור השני של חושן המשפט ( שמ' כח'יח ; לט'יא . ( היהלום הוא אחת מתשע אבני החושן הנזכרות גם בתיאור גן עדן ( ע"ע ) שביחזקאל ( כח'יג . ( זיהוי היהלום אינו ברור . בשבעים בא בסוף הטור השני השם an r < ht אבל נראה שהוא תרגומו של ישפה ולא של יהלום ; בדרך השערה חשבו שלם את dv & gai-n ושפירא את ovvyjov-n כתמורת היהלום . לפי המדרש' המתאר את אבני החושן לפי צבעיהן ( במ"ר ב ומקבילות ' ( היה צבעו של היהלום לבן . מכל מקום אין לזהות את היהלום עם ה '' דיא מאנט" ( כך אברבנאל בפירושו לכתוב ) המכובה בשם יהלום בעברית החדשה' לפי שלא נודע השימוש בדיאמאנטים אלא בימי הביניים . רק בסוף ימי הביניים התפתחה מלאכת ליטוש הדיאמאנטים שאלמלא היא אי אפשר לחרות פיתוחים על אבן זו . ויש סוברים שהיא מסוג אבני הכלקידון' שהיו שכיחות מאוד כחומר חרוזים' חותמות ותכשיטים במזרח הקדמון . קשה לקבוע את מקורו ומשקלו של השם' שסופו ום אפשר סיומת הוא' ולא מן השורש' כדוגמת פדיום = ) פדיון .. ( ואם כן ייתכן שנגזר מן השורש הלל ומשמעו יהל אור' אף אפשר שהמלה שאולה מארץ אחרת' שמוצא האבן ממנה . ב . שלם , לשוננו ג ( תרצ"א 291 ,...  אל הספר
מוסד ביאליק