ידו, ידו, ידי.

—א ) בן זכריהו פקיד דויד הממונה על חצי שבט מנשה בגלעד ( דה"א כז'כא . ( בשבעים : , labbai כלומר ניי ' ועי' לקמן . — ב ) ידו ( כתיב ) : ךי ( קרי ' ( אחד מבני נבו שנשאו נשים נכריות בימי עזרא ( עזי י ' מג . ( השם בא בתדמורית בצורה ידו ומבטאו ידי ' כעדות צורתו המיוונת . Iaddaiog ומסתבר שגם במקרא יש להעדיף את הגרסה ידי בכל מקום . השם בנוי על משקל לןטי ' ושייך הוא לסוג השמות המקוצרים . אפשר שנגזר מן השורש ידע ( ע"ע אלידע ) אגב השמטת האות השרשית השלישית והכפלתה של האות השרשית השנייה' כרגיל בשמות על משקל לןטי . אבל יש גם מקום לגזור אותו מן השורש ידד ( ע"ע ידידה ' ( והשווה לכא ן את שם העצם הפרטי ידדן באוגריתית . 1 . PP . 22 ; GORDON , UH , Glossary , No . 850 F . PRAETORIUS , ZDMG 57 ( 1903 > , 528 ; N 0 TH . IPN , 39 . 181 ; GOLDMANN . ? v  אל הספר
מוסד ביאליק