טפחות.

—מלה זו' שהיא כנראה צורת הרבים של טפח' באה פעמיים במקרא ( מל"א ז'ט ; תהי לט'ו . ( במל"א היא משמשת מונח טכני של בנייה' שכן הוא אומר בתיאור בנייתם של בנייני שלמה שליד בית המקדש : ויבן את בית יער הלבנון ... ואת אולם העמודים ... ואולם הכסא ... וביתו אשר ישב שם ... ובית יעשה לבת פרעה ... כל אלה אבנים יקרות כמדות גזית מגוררות במגרה מבית ומחוץ וממסד עד הטפחות ... ומיוסד אבנים יקרות אבנים גדולות אבני עשר אמות ואבני שמנה אמות ; ומלמעלה אבנים יקרות כמדות גזית וארז ( מל"א ז'ב יא . ( וכבר הבינו ראשונים את המונח טפחות כמרום הקיר אשר תחת הגג' וכך תרגמו השבעים : , HUK TU > V yeiawv כלומר עד בליטות הגג ; וכן 'ad summitaicm parictum : V ~ , 7 דהיינו עד מרום הקירות ; וכן בפשי : ומן שתאסוהי ועדמא עיל ; ורק ת // תרגם : ומשכללן בפושכיא' דהיינו' ומסתיימים ( הקירות ) בטפחים ( מידות רוחב . ( בעקבותיהן של מסורות אלו יצאו גם מפרשי ימי הביניים . רש // אומר : הטפחות—שמי קורה' כמו וימייי טפחה שמים ( ישי מח'יג ;( והרד"ק : ונקרא מקום הנחת הקורות טפחים ; רק הרלב"ג נותן שני פירושים : ר"ל מאבני היסוד עד אבני הכותל הנרא...  אל הספר
מוסד ביאליק