חניך.

— כינוי למעמד מיוחד של תלות ושירות' והוא בא רק פעם אחת במקרא : וירק נאברם ] את חניכיו ילידי ביתו שמנה עשר ושלש מאות ( בר' יד'יד . ( בדרך כלל מפרשים את הכינוי חניך על פי השורש העברי חנך' היינו מקודש ונאמן או מאומן ומאולף ( השווה משי כב'ו ' ( והרי 318 החניכים ילידי ביתו של אברם היו הכוח הצבאי שעליו נשען במלחמתו בכדרלעומר ובני בריתו . אותו כינוי בכתיב , khanaku נזכר במכתב הכתוב בכתב היתדות מן המאה הט"ו לפסה"נ' שנתגלה בתענך ; הנציב המצרי מתאונן באותו מכתב שאין בחיל המצב שלו מן , khanaku -n חנכו ( ברבים ) של מל ך תענך . כינוי זה היה נוהג בכנען לפני הכיבוש הישראלי ' ובו נקראו נערי השליט ששירתו בחילו' והיו מלווים אותו במלחמותיו . נערים כאלה היו גם לאברהם' שהיה כבד ברכוש ובאנשים ולא היה כפוף לשליטי כנען . במצרית המלה חנכ ( וכן מחנכ ) הוראתה איש סודו' נאמנו של אדם' ונתייחדה להורות על היחס של עבד אל אדוניו , או של פקיד אל הממונה עליו . מבחינה זו הסמיך א . יהודה את המונח העברי אל המצרי . במצרית נולד המושג חנכ' ככל הנראה' מן הפועל של אותו שורש שהוראתו נסך' הגיש לאל' הקדיש לאל , ומקבילה השתלשלות הו...  אל הספר
מוסד ביאליק