חורי, חורים.

- נא ] השם . הקבוצה האתנית הלשונית' שקוראים לה חורים' נודעה לחכמי זמננו בשם זה רק לפני דור אחד . אבל בזמן הקצר הזה נתברר שההורים היו גורם חיוני בכלל תולדותיו של המזרח הקרוב הקדום . למן אמצע האלף הגי עד סוף האלף הבי לפסה"נ היה תפקידם ניכר מכמה בחינות באזור הנמשך מן מיסופו טמיה התחתונה ועד ים התיכון' ומן אנאטוליה עד גבול מצרים . המקורות הכתובים שההורים נזכרים בהם הם -.המקרא' תעודות אכדיות' חתיות' אוגריתיות ומצריות' ואף תעודות שנכתבו חורית . ברי , שכל המרכזים שתעודות כאלו נמצאו בהם היו נושאים ונותנים עם החורים . ובייחוד היה משאם ומתנם של החורים מרובה ונושא פירות עם החתים מזה ועם העברים מזה . זמן רב היו המלומדים מתחבטים למצוא את שמו הנכון של העם הזה ואת שפתו . עכשיו הדבר ניתן לבירור . בעניין השם הועלו שלוש הצעות' שעלו בזו אחר זו : מתני שבר' חיר . ' , 7 vx הראשונה עלתה עם גילוים של מכתבי אל עמארנה' ובהם איגרת ארוכה מאוד מאת תשרתה מלך מתגי אל פרעה אמנחתפ הגי וברור היה שהאיגרת כתובה בשפת ארצה . ' עתה יודעים אנו שמתני לא היה אלא שם מדיני בלבד בלא משמעות אתנית או בלשנית . כנגד זה ההצעה השנייה ...  אל הספר
מוסד ביאליק