בימי גלות וגאולה

אין זה פשוט לחיות חיים רוחניים בדרך זו . הכיסופים המתמידים לראות פני א-לוהים נקשרים בתודעת האדם דווקא בחיי פרישות ונזירות . הגוף מכביד , תאוות החיים נתפסות כעין משקולות , העיסוק בהיבטים הגופניים של המציאות יוצר תחושת ריחוק מהטוהר העליון הקיים בעולם האמונה והמחשבה , זמניות החומר וחוויות מחזוריות מעלות מחשבות עמוקות של " הבל הבלים הכל הבל , " נפילות מוסריות בשל התאוות יתר יוצרות סלידה ממגע רציף עימן , ועוד עניינים שונים הדוחפים את האדם לתפיסה דיכוטומית ולהתרחקות מעז החיים הטבעיים המצוי בעולם הסובב אותו . לא זו בלבד , אלא שנוח בכלל למצוא חיים רוחניים בקצה , מאשר להיות נתון בתנועת רצוא ושוב מתמדת . במשך הדורות פותחו על ידי גדולי האומה אפשרויות אחרות ליישוב מקומו של האדם בעל הנשמה הא-לוהית בעולמו החומרי אותו ברא ריבונו של עולם . חלק מגדולי האומה העמיקו בחשיבות הפרישות , ותיארו את העולם הזה כיסוד שיש להתמודד עימו ולהתרחק ממנו . חלק מגדולי האומה פנו אל התודעה והבחינו בין ההנאה הפיזית לבין התודעה המלווה אותה – ההנאה הפיזית טובה היא רק אם מלווה אותה תודעה מתמדת שאין היא עומדת בפני עצמה , ואין ה...  אל הספר
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים