היחס למסים ודרכי גבייתם

המסים החדשים העיקו לא רק מחמת גובהם , אלא גם בגלל אי הסדר בגבייתם . בדרך כלל אין ההיסטוריון חייב לייחס חשיבות מיוחדת לתלונות על גובה המסים : בכל התקופות ובכל העתים אין אדם משלם את מסיו ברצון . אולם התלונות על עומס המסים במאה השלישית מתגברות מכל הצדדים במידה שאינה רגילה . ברור אפוא שהפעם היה יסוד מוצדק לתלונות הללו . יתר על כן , הידיעות במקורותינו מראות על התנגדות למסים לא רק להלכה , אלא גם למעשה : הדברים הגיעו עד להסתרת רכוש על ידי בניית חדרי סתרים , תעלות ומערות , וגם הסוחרים היו מסתירים את סחורותיהם , שלא יפלו בידי הגובים . נוכח שביתה זו של משלמי המםים נאלצו הגובים להשתמש בכל האמצעים הרגילים במזרח , ובכללם השימוש בכוח . כבר ר' חנינא ( בן חמא , ( שחי בדור האמוראים הראשון , בראשית המשבר , מעיד כי 'אין לך כל רגל ורגל שלא בא לטבריה הגמון וקנטוריון ( שר מאה רומאי ) ובעל זמורה' ( שבת קמ"ה ע"ב . ( אותה עדות נמסרת במקום אחר ביחס לציפורי : הצבא בא לשם גביית מסים . ר' אלעזר בן פדת , שחי במחצית השנייה של המאה השלישית , אמר : ( ישראל ) 'עושים צדקה —מוטב , ואם לא—באים עכו"ם ונוטלים בזרוע' ( בבא ב...  אל הספר
מוסד ביאליק