1. זיף.

—עיר בהרי יהודה , בסביבות כרמל ויוטה ( יהו' טו , נה . ( היא נזכרת בשני הסיפורים על רדיפת שאול אחרי דויד . הזיפים היו נאמנים לשאול וגילו לו את מקום מחבואו של דויד במדבר זיף ( שמ"א כג'יט ואילך ! כו , א ואילך !( והדבר מרומז בכותרת של מזמור נד שבם' תהלים ( פס' ב . ( אף נמנתה זיף עם ד ) ערים למצור ביהודה' שבנאן רחבעם ( דה"ב יא'ח . ( על מוצאם של הזיפים נשתמרה ידיעה ברשימות היחס שבדה"א ( ב , מב ;( לפיהן מישע' בכור כלב' הוא "אבי" זיף . ויש סמיכות בין ידיעה זו לידיעה הבאה בשמ"א כה'ב ג , כי נבל ממעון הסמוכה לזיף היה כלבי 1 לפי מסורת שנשתמרה בכתבי יוסף בן מתתיהו ( קדמי ו \ ג , ו , ( היה נבל זיפי מן העיר מעון . לאור הדברים האלה אולי יש לשער' שקיים קשר פנימי בין הסיפור על מות נבל הכלבי ונישואיו של דויד עם אביגיל לבין הסיפורים על הזיפים , שהיו עוינים את דויד ורקמו מזימות נגדו . העיר זיף ידועה לנו גם מן הטביעות הממלכתיות הבאות על ידיות כדים מסוף ימי הבית הראשון' שנמצאו במקומות שונים בארץ יהודה . טביעות אלו מראות סמל בעל שתי כנפיים או חרפושית בעלת ארבע כנפיים ומעל לציור זה המלה למלך ושם של אחת מארבע ע...  אל הספר
מוסד ביאליק