— שפחת שרה ואם ישמעאל בן אברהם . רקע הסיפור על הגר יסודו במנהג הקדום , שאשה עקרה היתה נותנת לבעלה את שפחתה תחתיה בשביל שתלד לו בנים . וע"ע בלהה ו זלפה ו עבדות . ומדרך הטבע שהאמה שנתברכה בפרי בטן עשויה היתה להתנשא על גברתה העקרה' ועתים הגיעו הדברים לידי כך שלאחר שילדה האמה נתעוררה קנאתה של הגבירה ודרשה לגרש את בן האמה' בייחוד אם בינתיים נולד גם לגבירה בן . ספרות המשפט האכדית מ עמידה אותנו על אפיין של הבעיות הללו . חוק ח'מורבי ( 146 §) קובע את דינה של naditum ( כהנת האסורה בלידת בנים , ( שנתנה אמה לבעלה , ולאחר שילדה זו עמדה ודרשה לעצמה מעמד שווה למעמדה של גברתה . לפי החוק הרשות נתונה בידי הגבירה לשוב ולהוריד את צרתה זו ל » עלת אמה פשוטה' שאין לה אלא יתרון אחד על שאר השפחות' שאסור לגברתה למכרה . אף נמצא בנוזו חוזה נישואים' המחייב את האשה לתת לבעלה אמה תחתיה' אם היא עצמה לא תלד לו בנים , ושולל ממנה את הרשות לגרש את בן האמה . שתי בעיות אלו' הרמוזות בספרות האכדית , משתקפות גם במעשה הגר שבמקרא . הגר ההרה הקלה בכבוד גברתה ( בר'טז , ה , ( ואברהם הניח לה לשרה לעשות להגר כטוב בעיניה ! שרה עינתה...
אל הספר