— בבר' טו'א ואילך , כתוב שבשעה שאמר אלהים לאברם במחזה : אל תירא אברם , אנכי מגן לך , שכרך הרבה מאד ( בר' טו'א , ( השיב אברם ואמר : אדני אלהים מה תתן לי , ואנכי הולך ערירי ובן משק ' ביתי הוא דמשק אליעזר ; ועוד הוסיף ואמר : הן לי לא נתתה זרע והנה בן ביתי יורש אותי . והי ענה לו : לא יירשך זה כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך . כל זה מתבאר יפה על פי המנהג הידוע לנו עכשיו מתעודות נוזו , שמי שהיה חשוך בנים היה מאמץ לו אדם לבן שישמשהו בחייו , ויקברהו ויס פידהו ויירשהו אחר מותו , אבל אם נולד לו למאמץ בן אחר האימוץ . זכות הירושה היתד . עוברת מבנו המאומץ לבנו יוצא חלציו . כנראה היה אליעזר מעיקרו אחד מעבדי אברם , ולאחר זמן שוחרר . דרך השחרור היתה אימוץ העבד לבן , ולפיכך הלשונות בן ביתי ובן משק ביתי שבכתוב מתכוונים לעבד שאימצהו אדוניו לבן כדי לשחררו ( ע"ע בן בית . ( הקבלה לעניין דאגתו של אברם שמא תיפול ירושתו לידי בן ביתו , ולעניין תשוקתו לבן שיצא ממעיו ויירשו וההבטחה שהבטיח לו אלהים למלא את תשוקתו זו נמצאת בתחילת העלילה האוגריתית על כרת . בבר' כד מסופר על עבדו זקן ביתו של אברהם שנשלח לקחת אשת ליצחק'...
אל הספר