גן עדן.

— שלוש פרשיות הן במקרא המדברות על גן עדן בארוכה : בר' ב ג ו יח' כח \ א יט ? , יח' לא , ח ט , טז יח . מלבדן נזכר גן עדן או גן ה' בכמה מקראות לשם דימוי בלבד ( בר' יג'י ; יש' נא , ג ! יח' לו , לה > יואל ב . ג . ( גם בם' בראשית וגם בס' יחזקאל מרומזים פרטים אחדים כדברים שכבר נודעו לקהל הקוראים או השומעים , ומכיון שבשניהם נמצאים ביטויים שיריים אפייניים * יש להסיק מכאן , שכבר קיימת היתה בישראל מסורת על גן עדן , אשר באה לידי ביטוי ספרותי בשירי עלילה קדומים , לפני זמן חיבורם של שני הספרים . וההקבלות לציורי הגנים האלהיים שאנו מוצאים בספרויות העמים השכנים מוכיחות שמסורת יש ראלית זו קשורה היתה במסורת המזרחית הקדומה . בם' יחז קאל באו כמה פרטים שאינם בם' בראשית , ומכאן נמצאנו למדים שדברי הנביא אינם מבוססים על ס' בראשית בלבד , ושגם הוא רומז אל המסורת השירית הידועה בישראל בימיו . אבל יש גם כמה יסודות משותפים לשני הספרים , והם מו כיחים כי המסורת שהיתה לפני שניהם מסורת אחת היתה . ואלה הם היסודות המשותפים : א ) הגן הוא בעדן ו ב ) יש בו עצים נפלאים ; ג ) בזיקה לגן נזכרים כרובים או כרוב ; ד ) היצור השו...  אל הספר
מוסד ביאליק