גלות.

— [ א ] שם מן השורש גלה' ועניינו יציאת אדם ממקום מושבו ( גלה במשמעות הסרת הכיסוי הוא כנראה משורש אחר . ( במשמעותו העיקרית בא הפועל גלה ביזד יב'ג : וגלית ממקומך אל מקום אחר . בשם גולה נקרא מי שעוזב את מקומו או את מולדתו מרצון או מאונם , והולך למקום אחר להשתקע שם , דרך משל דויד אומר לאתי הגתי , שעזב את גת מטעמים בלתי ידועים לנו והצטרף אל דויד : וגם גולה אתה למקומך ( שמ"ב טו'יט , ( והכוונה לפי נוסחת המסורה היא כנראה : אתה שרוי במצב משפטי של גולה לגבי מולדתך ( לפי התרגומים העתיקים : ממקומך . ( מחמת ההשקפות הרווחות בחברה העתיקה תנאי חייו של גולה בודד כזה על פי רוב קשים הם בסביבה החדשה , ויש מן הגולים שראו עצמם אנוסים לעבוד אלהיט אחרים ( שמ"א כו , יט ן והשווה הושע ט , ד . ( [ ב ] על פי הרוב הלשון גלה במקרא באה לסמן את גורלם של אלה שהאויבים מוליכים אותם בשבי לאחר שכבשו את ארצם . הרגשותיו של שבוי שהוגלה באו לכלל ביטוי נמרץ במזמורים מב מג שבם' תהלים . אבל ברגיל לא היו המנצחים מגלים יחידים' אלא קבוצות , ואפילו שכבות שלמות של האוכלוסייה- והרעיונות על גורלן של קבוצות אלו או שכבות אלו נתגבשו בהכרתו...  אל הספר
מוסד ביאליק