— במל"א טז'כא כב . נזכר תבני בן גינת , שחצי העם רצה להמליכו . על סמך שם המקום גנ שבמכתבי אל עמארנה ( קני , 1311 שו ( 17 ' הציע וינקלר לפרש את המלה גינת כשם עיר . קלאום חיפש את גינת בקרבת מגידו , וזיהה אותה עם העיר Pivan הנזכרת אצל יוסף בן מתתיהו ( קדמי כ , ו , א ! מלחי ג , ג , ד (( היא ג'נין שבעמק יזרעאל , בקצה גבולו הדרומי של הגליל , וכן רוב החדשים . פרם מוסיף ששם העיר גינת נזכר גם בתלמוד ( חול' ז'א ! ירוש' ד מ' פ"א , ה"ג , ( בצורה הארמית גינאי , השווה לצורה היוונית של יוסף בן מתתיהו , אבל הוא מזהה את גינת ג'נין עם עין גנים ( ע"ע , ( ואין כל זה מתקבל על הדעת . הצירוף הפשוט תבני בן גינת מראה , שאין גינת אלא שם אביו או משפחתו של תבני . אמנם קלאום מביא ראיה לסברתו מן השם שלום בן יבש ( מל"ב טו , י ) המתפרש לפי דעתו כשלום איש יבש גלעד . אבל גם ראייתו צריכה ראיה , שהרי גם שם נראה , שהכוונה לשם איש ולא לשם עיר . וידוע הדבר שיש שמות המשמשים כשמות מקומות וגם כשמות בני אדם . וע"ע בית
אל הספר