1. גיחון.

—השני בארבעת הראשים של הנהר היוצא מעדן . הוא הסובב את כל ארץ כוש ( בר' ב , י , יג . ( הנהר נקרא בשם עברי הנגזר מן השורש גוח או גיח , נבוע , בצירוף הסיומת ון . השבעים תרגמו בברי גיחון וביר' ב , יח . תרגמו שחור ב rriwv ( כלומר גי [ ח ] ון , ( וכנראה סברו שגיחון הוא כינוי לנילוס . אותו זיהוי של גיחון עם הנילוס נמצא במפורש אצל יוסף בן מתתיהו ( קדמ' א , א , ג , ( אבל אין הוכחה לקדמות הזיהוי וגם אין למצוא סמך לו בדברי בן םירא המזכיר את הגיחון בתקבולת אל הנילוס ( כד'כח , ( שהרי הוא מביא גם את הירדן בתקבולת אל נהר פרת ( כד'כז . ( זיהויו של גיחון עם כל נהר שהוא מוטל בספק . ודברי הכתוב אינם מסייעים לזיהוי של גיחון עם הנילוס מכוח הטעמים הבאים : א ) הנילוס ידוע היה יפה בארץ כנהר החוצה את מצרים , ומה ראה הכתוב לתארו כנהר הסובב את ארץ כוש 1 ב ) דבר זה שהכותב משתמש בכינוי עברי ולא בשם המקורי מרמז על כך שעל הנהר הזה לא היו לו ידיעות ברורות כידיעות שהיו בידו על פרת וחידקל הנזכרים בשמם בתיאור גן עדן . ייתכן שצדקו החוקרים הסוברים שהשמות גיחון ופישון הם כינוייהם של אותם שני הנהרות העושים בהתחברם בסו דא...  אל הספר
מוסד ביאליק