2. גוג.

— [ מ ] ארץ המגוג , נשיא ראש משך ותובל , שניבא עליו יחזקאל הנביא שתי נבואות ( יחי לח לט . ( לפי הנבואות האלה עתיד גוג לעמוד בראש הצבאות של עמים רבים , שיעלו "באחרית השנים" על ארץ ישראל וינחלו בה את מפלתם . העמים הללו , שהיו ברית שכירי חרב , נזכרים גם בנבואות אחרות של יחזקאל והם : משך , תובל ( ולפי השבעים גם מלכם ראש ' ( פרם , כוש ופוט , גומר וכל אגפיה ותוגרמה ( לח , ה ו ו והשווה בר' י ' ב ד t יח' כז , י , דה"א איה ו ! וע"ע . ( מסעו של גוג עצמו עולה מירכתי צפון ( פס' טו , ( ועליו כבר ניבאו נביאי ישראל שקדמו ליחזקאל ( פס' יז 1 והשווה יר' א'יג יד' ועוד . ( דבר הנביא פונה אל גוג כאישיות המרכזית במסע הביזה והשוד אל ארץ הפרזות' אל עם היושב לבטח באין חומה ובריח ( פסי יא ) העושה מקנה וקניין ( פס' יב . ( והשתאותם של אנשי המסחר והאורחות , שבא ודדן וסוחרי תרשיש ( פס' יג ' ( מוסיפה הדגשה יתרה לצירוף המוזר של משתתפי המסע ולמטרות הביזה שלו . גוג וכל הנלווים אליו נוחלים מפלה מכרעת שבאה עליהם מיד ה' ברעש , דבר , דם , גשם שוטף ואבני אלגביש , אש וגפרית ( פס' יח כג . ( גוג נופל במלחמה ונקבר בגי העברים ( ...  אל הספר
מוסד ביאליק