גדל, גדלים.

— מלה זו באה במקרא בשני כתובים בלבד ורק בלשון רבים : [ א ] בהקבלה מסוימת לציצת ( ע"ע : ( לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדיו ! גךלים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך , אשר תכסה בה ( דב' כב , יא יב . ( התרגומים הראשונים הבינו את הדברים כאשורם , וכך תרגמו השבעים , OTQEJITU כלומר מעשה מקלעת : ות"א : כרספדין . שהוא שם יווני אחר למעשה מקלעת ' ) ו . (« 0 « 0 ^< 5 " משמעותו זו של השם גדיל מסתברת גם מלשון חז"ל : האשה גודלת ( קולעת ) את שערה ( שבת י ' י !( והאומן גודל כלי צורה ( ירוש' שבת פ"ז'ה"ה . ( ובהוראה זו מצוי השורש גם באכדית , בארמית' בסורית ובערבית . אף על פי שכמעט אשר לא הגיעו אלינו אפילו קטעי אריגים מן התקופות הקדומות בשטח קדמת אסיה , עשויים אנו ללמוד משהז על מלבושי הזמנים ההם ואפנותיהם משרידי האמנות של אותן התקופות . מערכת פסילים ותבליטים , שנתגלו במקומות שונים באסיה הקטנה , מיסופוטמיה הצפונית , סוריה וארץ ישראל מוכיחה , שבתקופת הברונזה התי  אל הספר
מוסד ביאליק