גד (האל).

— שם זה בא ביש' סה'יא : העורכים לגד שולחן וגו . ' מתוך העניין ברור , שכוונת הנביא לעבודה זרה ו ואף על פי שהשם בא ביידוע , אין ספק שהכוונה היא לאל גד , אל הגורל . אל זה אינו ידוע למקורות האכדיים והמצריים הקדומים , ואף אינו נזכר בתעודות האוגריתיות . אבל מוצאים אנו אותו כאחד האלים החשובים ביותר של הארמיים , באלף הראשון לפסה"נ . אף הוא נזכר בכתובות תדמור , והיה נערץ גם בפיניקיה ובמקומות אחרים , כפי שאנו למדים משמות בני אדם המורכבים בשמו שנמצאו בתדמור , בפיניקיה , בצ פון ערב ובדרומה , ועוד ( ע"ע גדיאל . ( השבעים לא פירשו את המלה כשם עצם פרטי , ותרגמו בדרך כלל : T « daifwvko ( לשד , ( אבל בתרגום המלה למני הבאה בםיפתו של אותו פסוק והמקבילה אל המלה לגד כתבו h- ^ . ' v ) xvxn שהוא השם היווני של גד . מוצאים אנו את המלה גד כשם עצם כללי בערבית ( V ) ובארמית וסורית ( גדא ) בהוראת גורל , מזל טוב . כנראה הוא משורש גדר , שפירושו חתך , גזר- כרת ( השווה ביוונית . /<''""/  אל הספר
מוסד ביאליק