גב.

— מונח ארדיכלי , הבא פעם אחת במקרא בתיאור בית המקדש שבנה שלמה : ויבן את הבית ויכלהו ; ויספון את הבית גבים ושדרות בארזים ( מל"א ו'ט . ( השבעים , ובעקבותיהם הוולגאטה' הבינו זאת כלשון תקרת םפינים . ( panels ) פירוש זה מיוסד הוא על זיהוי מלה זו במלת גבים במשמעות גולות ( מים ) כדברי הרד"ק בפירושו : ופירוש גבים כמו עשה הנחל גבים . המפרשים החדשים לא הגיעו לידי פירוש המניח את הדעת וכן קשה לקיים את סברתו של בן יהודה , כי הכוונה לחלק הפנימי של הבניין , בניגוד לשדרות שהן החלק החיצון . אם ניתן דעתנו על דרך קירוי הגגות בימי קדם בארץ ישראל ( ע"ע בניה [ א ( 5 , [ תסתבר ביותר השערתו של רד"ק ו שלמה ציפה את כל התקרה ציפוי של לוחות ארז , גם את הקורות הבולטות ( השדרות הסדורות שורות שורות לרוחב הבית ' ( וגם את החללים שבין הקורות , הנראים מעין גבים ( בורות עמוקים ) בין השדרות הבולטות . ומכאן גם תרגומיהם של התרגומים הקדומים ! או שהיתר בידם מסורת קדומה על פירושו של המונח , או שהכניסו לכתוב ממה שראו בעיניהם בזמנם , כלומר דרך קירוי התקרות בבנייני הפאר של תקופתם : ספינים עמוקים בין קורות שתי וערב .  אל הספר
מוסד ביאליק