—הלשון הרי בתר בא בשה"ש ב'יז , בדברי הרעיה : עד שיפוח היום ונסו הצללים סוב דמה לך דודי לצבי או לעופר האילים על הרי בתר' בהקבלה אל ח , יד : ברח דודי ודמה לך לצבי או לעופר האילים על הרי בשמים . מפרשים רבים ראו במלה בתר שם מקום , ואינו נראה . מסתבר יותר שמשמעותה בוקר , עת ביתור ענני החושך בבקיעת השחר . כדרך שנאמר ביר' יג'טז ; וב טרם יתנגפו רגליכם על הרי נשף , במשמעות ההרים בעת נשף וחושך' כך נקראים כאן ההרים בעת בקיעת השחר בשם הרי בתר . והואיל וזמן זה של בקיעת העננים באור הבוקר הוא בלשון שה"ש הזמן שיפוח היום , אשר יתעוררו בו הרו חות ויפיחו את הגן ויזלו בשמיו ( ד'טז , ( על כן נקראים אותם ההרים בעת הבוקר גם בשם הרי בשמים ( ח'יד ' ( הרים מבושמים מרוח העום שבגן . לפי זה יש לפרש גם את המלה בתרון בשמ"ב ב'כט , בהוראה לזמן הבוקר , ולא כשם מקום , וכבר הבין ארנולד מלה זו כהוראה לזמן ( לפני הצהריים . ( וע"ע בתרון .
אל הספר