ברוש.

—אילן הגדל על ההרים הגבוהים , והיו משתמשים בעצו לבניינים מפוארים , כדרך שהיו משתמשים בעץ הארז , ואף הוא נזכר כמה פעמים במקרא בצדו של הארז . שלמה המלך קיבל מחירם מלך צור עצי ארזים ועצי ברושים מן הלבנון לבניין בית המקדש ובית המלכות ( מל"א ה'כב , כד 1 ט , יא ! דה"ב ב , ז , ( והוא ציפה את קרקע בית המקדש בצלעות ברושים ( מל"א ו , טו / דה"ב ג , ה , ( ועשה לו שתי דלתות עצי ברושים ( מל"א ו , לד . ( מלכי אשור ובבל כרתו עצי ארזים ועצי ברושים מן הלבנון כדי להשתמש בהם לצרכי בנייניהם ( מל"ב יט , כג ו יש' יד'ח ! לז'כד t וכן רמיזות שונות בכתובותיהם של המלכים . ( ובדרך השאלה הברוש משמש בספרות המקראית סמל לרעננות ( הו' יד , ט ) ולפדיון ( יש' מא'יט [ גם שם הארז נזכר עמו ] ו נה , יג , ( ולגבורה ותפארת וגובה הקומה , ואף כאן הארז נזכר עמו על אותה הדרך ( יש' לז'כד ו ם , יג ! יח' לא'ח . ( בתה' קד'יז , הוא נזכר כמושב לחסידות . ובציור פיוטי בזכ' יא'ב , נאמר : הילל ברוש כי נפל ארז . לפי שמ"ב ו , ה , היו עושים גם כלי ניגון מעצי ברושים ; אבל בכתוב המקביל בדה"א יג'ח , הגרסה היא בכל עז ובשירים במקום בכל עצי ברושים ש...  אל הספר
מוסד ביאליק