בני אלים, בני (ה)אלהים, בני עליון.

— הביטוי בני אלים הריהו כנראה הריבוי של בן אל , כדוגמת לוחות אבנים , ריבוי של לוח אבן , או , לפי טור םיני , בריות אלהיות ( כך הוא מפרש גם בני האלהים בספר איוב וגם את היחיד בן אלם בהשבעה מארםלאן טאש . ( ההשערה הרואה במלה אלים ריבוי של גדולה בהוראת יחיד , כדוגמת אלהים , אינה נראית קרובה . הביטוי בא לבני ישראל בירושה מן הכנענים , שהיו משתמשים בו בהוראת אלים . מכיוון שאצל הכנענים האל הנקרא בשם פרטי "אל" היה נחשב לאבי הפגתיאון ( ע"ע . 2 אל , ( ויתר האלים היו בניו , מובן שכל אחד מן האלים היה ראוי לתואר בן אל . בכתבי אוגרית הביטוי בן אל ( כלומר בני אל ) מורה על האלים בכלל , והביטוי מפח'רת בן אל או פח'ר בן אלם ( בני אלים ) מורה על עדתם ועל אספתם של האלים . ובכתובת פיניקית נזכרת : מפחרת אל גבל קדשם , כלומר : עדת אלי גבל הקדושים . וכן בתה' פט , ז , כי מי בשחק יערוך לה' ידמה להי ' בבני אלים , הכוונה היא : באלים , כפי שמוכיחים הפסוקים המקבילים , למשל מי כמוכה באלים ה' ( שמי טו'יא . (  אל הספר
מוסד ביאליק