בכר, בכרה.

— גמל צעיר קל המרוץ , והוא גם מסוגל לשאת משא ( יש' ם , ו ; יר' ב'כג ; לפי השב עים גם יחי כז'כא . ( בשבעים ; dromedarius : V SCTO : 3 c : פש : ' בוכרא ! ת"י ן הוגן . התרגומים התקשו בהבנת הכתוב שביר' ב , כג , ורובם הוציאו את הביטוי בכרה קלה מפשוטו . בימי הביניים היה מי שפירש את הביטוי בכרי מדין כאילו הבי"ת היא שימושית , או שגזרו בכר ובכרה מלשון בכור . אבל ההוראה יוצאת ברורה מתוך השוואת השם הערבי . £ . והאכדי ^(™ או , bakkaru גמל צעיר . ולפי טור סיני אין הלשון ביר' ב , כג ( בכרה קלה משרכת דרכיה ) באה לתאר את דרך הליכתו של הגמל , אלא נמשכת היא לעניין הדברים שלאחריה בפס' כד ן המשרכת ( כלומר הקושרת ) דרכיה ( ב ) פרה = ) פרא ) למוד מדבר , הנמשכת אחרי בן מין אחר . מן השם בכר נגזרו שמות העצם הפרטיים בכר ובכרי ( ע"ע . ( מלונים ופירושים ; טורטשינר , לו '' ס א , * , TRISTRAM , NHB , 64 ; 409  אל הספר