בירה.

—שם זה שאול מן המלה האכדית , birtu שפירושה מבצר או מצודה , ובא ללשון העברית דרך הצורה הארמית בירתא . וכדאי לשים לב לדבר , שבמקורות האשוריים נזכרים כמה יישובים ארמיים מבוצרים ששמותיהם מורכבים ביסוד . birtu במקרא באה בירה גם כשם עצם כללי ( בריבוי בירניות . דה"ב יז'יב % כז'ד , ( וגם ככינוי מיוחד לשני מבצרים מסוימים , והם ; א ) ארמון מלכי פרס בשושן ( שושן הבירה , אס' א'ב'ה , ב' ג , ה , ח , ועוד ; דנ' ח , ב . נחמ' א'א , ( והכוונה לחלק נבדל מן העיר שושן , כפי שיוצא מן הכתוב באס' ג'טו : והדת ניתנה בשושן הבירה ... והעיר שושן נבוכה , ושם ח'יד טו : והדת ניתנה בשושן הבירה ... והעיר שושן צהלה ושמחה . ב ) המצודה שנבנתה בירושלים כדי להגן על בית המקדש ועל העיר בכלל . בימי בית ראשון לא היה המקדש צריך למצודה' לפי שנכלל בתחום בית המלך , ובית המלך שימש לו מגן . מכאן ידיים להנחה שבירה זו נבנתה בימי זרובבל . מדברי נחמיה ( ב'ח ) יוצא' שכבר היה הבניין קיים בימיו' והיה רק זקוק לעצים לקרות את שעריו . גם דבר זה , שהושאל השם מן האשורית דרך הארמית , מסייע לדעה שיש כאן עניין מאוחר . שימושו של השם בירה בהוראת בית ה...  אל הספר
מוסד ביאליק