אשל.

—שם עץ' הבא שלוש פעמים במקרא . בבר' כא'לג , מסופר על אברהם : ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם ה' אל עולם . בשמ"א כב'ו , נאמר , ששאול היה יושב בגבעה תחת האשל ברמה וחניתו בידו וכל עבדיו נצבים עליו . בשמ"א לא'יג , כתוב שעצמותיהם של שאול ושל בניו נקברו תחת האשל ביבש . במקום המקביל לזה בדה"אייב , ' כתוב שנקברו תחת האלה ביבש , וקשה להכריע בדבר , איזו גרסה משתי הגרסאות האלה נכונה יותר . בכל אופן יוצא משני הפסוקים הראשונים שהאשל הוא עץ גבוה ורב צל , ושהיו נוהגים בו חשיבות מיוחדת וקושרים אותו בענייני פולחן . אם הגרסה בשמ"א לא , יג , היא עיקר , הרי שרגילים היו לקבור אנשים נכבדים תחת עצי האשל , כדרך שנהגו לקבור בצלם של עצים מכובדים אחרים ( ע"ע אלה , אלון % אלון . ( ההקבלה למלה הערבית J ' " 1 מוכיחה שהאשל המקראי הוא אחד ממיני הסוג , Tamarix כנראה , articukta Tamarix הנקראת היום בעברית אשל הפרקים ( לפי אחדים Tamarix syriaca או . ( T . orientalis אשל הפרקים נפוץ עד היום בסביבות באר שבע . ענפיו עומדים בירקותם כל השנה , קורתו גבוהה ועבה' ונופו הרחב נותן צל לעוברי מדבר . הוא פורח בסוף הקיץ . עצו טוב לחרו...  אל הספר
מוסד ביאליק