אפעה.

— נחש רע הממית בארסו ( יש' ל'ו ; שם נט'ה ; איוב כ'טז . ( התרגומים העתיקים לא ייחדו לו שם מסוים , אלא תרגמוהו כדרך שתרגמו גם שמות אחרים של נחשים . בשבעים : . 0 < pi ? , fiaadiaxog , domg בפש : ' אספס' שעטא . . vipera , regulus : V בתרגום הארמי : חויא , חיון חורמנין . לפי המדרש ( מכילתא , תנחומא' ועוד ) אין אפעה אלא עכס . רד"ק ( בפירושו ליש' נט'ה ) אומר : האפעה הוא הצפעוני , ושני שמות יש לו . בספרות המקצועית נוהגים לכנות בשם אפעה את n Echis למינהו . זהו נחש קטן ( ארכו לכל היותר 60 סנטימטר ' ( זריז מאוד' המצוי בחולות המדבר ובסביבות ים המלח . הוא ניכר באישון עינו העגול ובקשקשות תחתית זנבו , הערוכות בטור אחד . כוח ארסו חזק ! עיקר מזונו עכברים , עקרבים ועכבישים . אפשר שהמלה אפעה , ובן גם אפע במשמעות של דבר חסר  אל הספר